הטיפול במחלת הידראדניטיס סופורטיבה קשה ומאתגר. מדובר במחלה כרונית ולכן אין טיפול שיכול למגר את המחלה, אך בהחלט ישנם טיפולים שיכולים לאזן אותה ולהפוך את המצב אליו נקלעו החולים בשל מחלתם, מבלתי אפשרי – לנסבל, ובכך להקנות לחולים תפקוד תקין ואיכות חיים טובה. אומדן חומרת המחלה הינו כלי עזר יעיל בבחירת האסטרטגיה הטיפולית:

המקרים הקלים מטופלים לרוב בתכשירים חיצונים, חבישות  או אנטיביוטיקה פומית.

במקרים בדרגת חומרה בינונית יש צורך בטיפולים אנטיביוטיים לתקופות ממושכות יותר, לעיתים ניתן לשלב עם טיפול ברטינואידים סיסטמים (נגזרות של רטין A). במקרים הקשים יש מקום למתן תכשירים אימונוסופרסיביים או טיפולים כירורגים.

טיפולים כירורגים כמו ניקוזים או כריתה חלקית כרוכים לרוב בסבל למטופל ובשיעור הישנות גבוה. הטיפול הכירורגי היחידי שיכול להוות פתרון הינו כריתה רחבה של האזור הנגוע והשתלת עור. מדובר בניתוחים קשים, ומורכבים לרוב עם תוצאה קוסמטית גרועה. לפיכך פתרון זה נשמר לחולים קשים אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי או אינם יכולים לקבלו מסיבות רפואיות. יש לציין כי כירורגים רבים נמנעים מלנתח חולי הידראדניטיס סופורטיבה בשל הסיבות הללו, כך שגם בפן הכירורגי החולים נתקלים לרוב בקיר אטום – מה שמחמיר את מצוקתם ומחדד את הצורך במציאת פתרון תרופתי הולם.

פריצת דרך נעשתה לאחרונה עם התובנה כי המרכיב העיקרי בפתוגנזה של המחלה הוא הדלקת, ועם כניסתם של תכשירים ביולוגים נוגדי דלקת לשימוש.
תכשירים ביולוגים אלו, Infliximab  ו- Adalimumab, מיועדים לחולים בדרגת חומרה קשה אשר מחלתם אינה נשלטת על-ידי טיפולים אנטיביוטיים או רטינואידים ונמצאו כמשפרים משמעותית את איכות החיים של המטופלים לאורך זמן.

 

מרכזי טיפול

מרפאת הידרדניטיס סופורטיבה המרכז הרפואי תל אביב